פסקי דין

העירייה במקום פלוני סללה מדרכה על יד ביתו של התובע, ושלחה לו חשבון תשלום בגין חלקו במדרכה. התובע סירב לשלם, והעירייה העבירה את העניין לטיפולו של הנתבע, שהוא עו"ד מטעמה. מאחר שהתובע עמד בסירובו לשלם, נאלץ הנתבע לגבות ממנו בעל כרחו את החוב בצירוף ריבית והצמדה כחוק.

שני הצדדים הם זוג בהליכי גירושין. לטענת האשה, הבעל לוקה בהפרעות נפשיות והוא מתייחס אליה רע מאוד, מכה אותה, מעליבה ומכנה אותה בשמות גנאי בפני אחרים. התובעת ביקשה מבית הדין לחייב את הצבא להציג בפני בית הדין את התיק הרפואי של הבעל, שבו ישנה חוות דעת של הפסיכיאטר הצבאי שבדק את הבעל, הרלוונטית לעניין.

התובע קנה מהנתבע רכב. מחיר המחירון היה 92,000 ₪, והמחיר ששולם בפועל היה 70,000 ₪, משום בעיות במערכת הבלמים וכדומה. זמן קצר לאחר הקניה, הרכב נתקע, ובבדיקה במוסך המרכזי התברר, שהרכב עבר שלושה טיפולי ראש מנוע. לדברי המוסך, הרכב זקוק לטיפול יסודי בעלות גבוהה מאוד.

התובע הוא בעלה לשעבר של הנתבעת. בהסכם הגירושין ביניהם, נדרש התובע לפתוח תוכנית חיסכון עבור שתי בנותיהן של בני הזוג, שהנתבעת תשמש כנאמנת שלה. התובע עשה כן. כשנה לאחר פתיחת החיסכון, 'שברה' הנתבעת את כספי החיסכון לעצמה, בשביל נסיעתה לחו"ל.

שני הצדדים הם עמותות גדולות, שביקשו לקנות מגרשים לבניית דירות עבור חברי העמותה שלהם. התובעת קנתה מגרש במקום מסוים, בנתה עליו שיכון לחברי העמותה. לאחר זמן מסוים התברר שהנתבעת חתמה על הסכם לקניית מגרש אחר, הסמוך למגרשה של התובעת. התברר, שלמרות שהתובעת הייתה בתהליך של משא ומתן עם המוכר, נכנסה גם הנתבעת למשא ומתן עמו, ולאחר שהציעה למוכר סכום כסף גדול יותר, נחתם החוזה בין הנתבעת למוכר.

התובע שימש באופן מזדמן כנהג בעסק של הנתבע. באחת הפעמים שנהג התובע, הוא יצא לעקיפה, ונגרמה תאונה. הוא נתבע בתביעה פלילית בבית משפט, וכמו כן, הוא חויב לשלם חלק מהנזקים, במסגרת תביעה אזרחית מצד הנהג השני. הרכב אינו מבוטח בביטוח מקיף או צד ג'. הוצע לתובע להודות באשמה, כדי שיגיע לעסקת טיעון בתביעה הפלילית. הודאה כזו תגרום להגדלת הפיצויים שהוא יצטרך לשלם לנהג השני.

התובע עבד אצל הנתבע ושכרו הולן.

התובעת נהגה ברכבה הפרטי. היא התעלמה מתמרור עצור, ונכנסה לצומת. הנתבע נהג במשאית, וראה את התובעת נכנסת לצומת באופן שהפריע לו לעבור. הוא סימן לה לסגת לאחור, והיא נסוגה.

הנתבע הזמין את התובע לעבוד ביחד עם שניים מחבריו בסיוד דירה. הנתבע התחייב לשלם לתובע סך של 25 ₪ לשעה, ולחבריו - 20 ₪. התובע עבד במשך כמה ימים, ולאחר מכן עזב, טרם שהסתיימה עבודת הסיוד, כיוון שמצא עבודה אחרת. הדירה המדוברת עמדה להשכרה. בגלל שסיוד הדירה לא הסתיים בזמן, לא היה הנתבע יכול להשכיר את הדירה, והפסיד שכר דירה של חודש, עד שסיים את סיוד הדירה ומצא שוכר אחר. כמו כן, על מנת לסיים את הסיוד, נאלץ הנתבע להזמין פועל אחר, ששכרו היה 30 ₪ לשעה.

התובע פיתח משחק חדש. על מנת למכור את זכויות היוצרים של המשחק לחברת משחקים, נכנס לשותפות עם הנתבע. הנתבע היה אמור לעסוק בשיווק המשחק לחברת המשחקים, כאשר דובר מראש על חברת משחקים מסוימת בחו"ל, שלנתבע יש קשר מיוחד עם המנהל שלה. סוכם, שהרווחים ממכירת המשחק יתחלקו שווה בשווה בין שני הצדדים. על פי בקשת החברה, שופר המשחק, אך בסופו של דבר, החליטה החברה לדחות את קבלת המשחק לייצור.